ס וזן סבג נ' המגן חברה לביטוח בע"מ

בא-כוח התובעת בת"א 8020/03: עו"ד גיל הראל

באת-כוח התובע בת"א 9732/04: עו"ד עדנה אוריון

בא-כוח הנתבעות (בשתי התביעות): עו"ד מיכאל מגידיש

פסק דין

התובעת בת"א 8020/03 (להלן – "התובעת" או "הנפגעת"), נפגעה בתאונת דרכים ביום 8.8.1996. בגין נזקים אלו הגישה היא נגד הנתבעת 1 תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר הסתיימה בהסדר פשרה. בהסדר זה נקבע שחלק מהסכום שנפסק לתובעת יוקפא עד שתתקבל החלטת ועדות המל"ל. משהתקבלו החלטות אלו, הוגשה התביעה לקבלת הסכום שהוקפא.

התובע בת"א 9732/04 (להלן – "התובע" או "המל"ל") תבע מהנתבעות לשפותו בגין התגמולים ששילם לתובעת בעקבות פגיעתה בתאונת דרכים. התביעה מבוססת על הסכם השיפוי שנחתם בין התובע לנתבעת, כמו גם בינו לבין חברות ביטוח אחרות, עוד בשנת 1979.

הערות בפתח פסק הדין בעניין התמשכות ההליכים בתיקים הנדונים

2.ראשיתן של התביעות בשנת 2003 ובשנת 2004. מאז התגלגלו להן התביעות וערמו עוד ועוד ניירת, עד אשר הפכו תיקיהן לעבי כרס. לא ראיתי לנכון לפרט את כל ההליכים בתיקים אלו, ואת השתלשלות הדברים שהובילה לכך שרק עתה, בשנת 2011 ניתן פסק הדין, וזאת מן הטעם שבסופו של יום נמצא שהמחלוקות העובדתיות והמשפטיות, ככל שהיו, נמוגו כמעט כליל.

יחד עם זאת ראיתי לנכון להעיר, שהתיק הועבר אליי ביום 31.3.2010. אז התברר שלא מעט מחדלים של מי מהצדדים הובילו להתמשכות ההליכים. כאמור בהחלטה מאותו יום, בניגוד להחלטה קודמת (שניתנה על-ידי כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל), לא הוגשו מטעם הצדדים תצהירי עדות ראשית.

לאחר דחיות נוספות לבקשת הצדדים, נקבעה ישיבת הוכחות ליום 23.6.2010, ובמהלכה העידה רק התובעת. עדותה, כפי שיפורט בהמשך, סתמה את הגולל על המחלוקות שעלו בתיק זה, ככל שהיו, ולמעשה בעקבותיה לא נותרו מחלוקות בין הצדדים. למרות זאת, ביקשו הצדדים לסכם את טענותיהם בכתב, ונקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים.

3.סיכומי טענות הצדדים הוגשו באיחור ניכר, וראו בעניין זה החלטה מיום 15.11.2010, המפרטת בין השאר, את השתלשלות הדברים מאז חודש מרץ 2010, ואת אי עמידת הצדדים במועדים שנקבעו.

בסופו של דבר, באופן מקרי או שלא באופן מקרי, סיכום טענות התובעת הוגש ביום מתן ההחלטה האמורה, 15.11.2010, ובמקביל הוגש סיכום טענות התובע (שנחתם על-ידי המזכירות עוד ביום 14.11.2010. עותק מתוקן של סיכומי התובע הוגש בשנית, ביום 17.11.2010), וסיכום טענות הנתבעת הוגש ביום 20.12.2010.

לבקשת הצדדים, נקבעו מועדים להגשת תשובה מטעם התובעים לסיכומי הנתבעת (ראו החלטות מיום 23.6.2010 והחלטה המעדכנת את התאריכים מיום 16.11.2010). המועד האחרון שבו אמורה הייתה להיות מוגשת תשובת התובע היה 27.1.2011. משחלף מועד זה וזו לא הוגשה, וכך גם לא הוגשה תשובת התובעת, ניתן עתה פסק הדין.

ת"א 8020/03 סוזן סבג נ' המגן חברה לביטוח בע"מ

4.התובעת בת"א 8020/03 (להלן – התובעת), נפגעה בתאונת דרכים ביום 8.8.1996. בגין נזקים אלו הגישה היא נגד הנתבעת תביעה לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ת"א 12339/97 בבית משפט זה). בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין ביום 24.12.2000 נקבע סכום הפיצוי שתשלם הנתבעת לתובעת (225,000 ₪), ונקבע שסך של 55,000 ₪ מתוך סכום זה, יוקפא עד שתתקבל החלטה סופית על-ידי ועדות המל"ל.

בהסכם הפשרה נקבע, שהסכום שאותו תקבל התובעת מהמל"ל ינוכה מסכום הפיצוי שהוסכם להקפיאו. אם ייקבע על-ידי וועדות המל"ל שגמלאות התובעת המשולמות לה בגין נכותה כתוצאה מהתאונה, נמוכות מסכום זה, תשלם הנתבעת לתובעת את ההפרש שבין סכום התגמולים לבין הסכום שהוקפא. מנגד, אם יימצא שסכום התגמולים שמשלם המל"ל לתובעת בגין התאונה הוא בסכום המוקפא, או בסכום שעולה עליו, לא תצטרך הנתבעת לשלם לתובעת דבר, וממילא שגם לא את הסכום שהוקפא.

בעניין זה חשוב להדגיש, שבהסכם הפשרה שבין התובעת לנתבעת נקבע באופן מפורש, שבחינת סכום התגמולים שאותם יש לנכות מסכום הפיצויים שהוקפא, תוכרע בהתאם לקביעת מומחי המל"ל (סעיף ג(1) בהסכם). כך שרק אם הם ייקבעו שהתגמולים שישולמו לתובעת על-ידי המל"ל, כולם או חלקם, הם בגין נכותה כתוצאה מהתאונה, אזי מהסכום שהוקפא ינוכה סכום התגמולים המשולם על-ידי המל"ל בגין הנכות הקשורה בתאונה.

5.נראה שכיום אין עוד מחלוקת שמקורן של כל הלקויות שמהן סובלת התובעת הוא בתאונת הדרכים.

עובדה זו עולה מקביעות מומחי המל"ל, מחוות דעת המומחים שהוגשו במסגרת תביעת התובעת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, וכך גם עלה מעדותה הברורה והחד-משמעית של התובעת עצמה (פרוטוקול הדיון מיום 23.6.2010). בהקשר זה יוער, שגם הטענה שלפיה התובעת סבלה מלקות כלשהי לאחר שנותחה בשנת 1987, התבררה כשגויה. מועד הניתוח היה לאחר התאונה, בשנת 1997 (ולא בשנת 1987), ולגבי הניתוח נקבע על-ידי מומחי המל"ל שהיה קשור בפגיעות שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתאונה.

6.לפיכך, ומאחר שסכום התגמולים שמשלם המל"ל לתובעת עולה על הסכום שהוקפא (הסכום הנומינאלי ששילם המל"ל בגין הנכות כתוצאה מהתאונה הוא בסך של 62,054 ₪, ואילו הסכום שהוקפא היה כאמור, 55,000 ₪), הרי שהנתבעת אינה צריכה לשלם דבר לתובעת.